הפרעות חרדה, ואיך אפשר לחזור לשגרה?

פוביות למיניהן, חרדה חברתית והתקפי חרדה הם רק חלק מהתופעות המשויכות לרגש אנושי נורמלי שעלול להתעצם, לפגוע בתפקוד ואף לסכן את חייו של הסובל מכך

אין דבר כזה אפס חרדות! החרדה היא רגש אנושי נורמלי ותופעה טבעית ואנושית שקיימת אצל כל בן אדם. יחד עם זאת, במידה ואת המחשבה המדאיגה שאמורה לעורר את האזעקה שבגופנו, מחליפה מצוקה נפשית, מחייב המצב התייחסות וטיפול. זאת גם כאשר החרדה עוברת את סף הנורמה ומפריעה לתפקוד היום יומי.
דוגמה לכך היא פוביה מכלבים – שהיא סוג של חרדה. רובנו חוששים מכלבים אלימים ומסוכנים, ולכן נעבור לצד השני של המדרכה ונמנע ממגע כשכלב מסוג זה נע לעברנו. כאן הפחד משרת אותנו כדי להציל את עצמנו. אבל, אם אנחנו נמנעים מכניסה לפארקים ואף מיציאה מהבית רק בגלל הסיכוי שיהיה שם כלב מסוג זה, אז כבר מדובר בהפרעת חרדה.

סוגי הפרעות חרדה ופוביות

את מגוון הפרעות החרדה ניתן לסווג לכמה תחומים, עם דגש על המרכזיים המאפיינים את רוב אוכלוסיית הסובלים מהתופעה, וזה כולל פוביות שהן חרדה מגורם ספציפי:

  • חרדת ביצוע. השכיחה ביותר היא חרדת בחינות האופיינית ל-10%-5% מאוכלוסייה. מדובר על אנשים שיודעים היטב את החומר, אך ברגע האמת מתקשים לבצע את הבחינה, ובמקרים מסוימים הם אף נמנעים מלגשת ולנסות להיבחן כלל.
  • הפרעה חרדה חברתית. באה לידי ביטוי בקושי להיות בסיטואציות חברתיות חדשות ולא מוכרות, וניהול שיח עם אנשים לא מוכרים או בסביבה חדשה. במקרים קיצוניים הסובלים מחרדה חברתית ימנעו מסיטואציות חברתיות רבות ויתבודדו.
  • הפרעת חרדה כוללנית. חרדה נורמלית שבאה לידי ביטוי בעוצמות הרבה יותר חריגות מהנורמה, כדוגמת דאגה כלכלית שמלווה את הסובל מכך במשך רוב שעות היום והלילה, וגורמת למצוקה נפשית בלתי פוסקת.
  • הפרעות חרדה חריגות. כדוגמת הפרעה טורדנית כפייתית OCD, ופוסט טראומה.
  • פוביה מדם. תופעה המונעת מרבים לבצע בדיקות, גם בשל החשש ממזרקים, כלים חדים ופצעים. במקרה הזה ייתכן מחיר רפואי כבד ופגיעה משמעותית בבריאות.
  • פוביה מבעלי חיים. עם דגש כאמור על חשש מכלבים, כמו גם ג׳וקים וחרקים.
  • קלסטרופוביה, שהיא פוביה ממקומות סגורים, בנוסף לפוביה מגבהים.

מה עושים כשהתקפי החרדה או הפאניקה מגיעים?

לעומת חרדה ופוביה המלווים את חייו של המטופל, ההתקפים מופיעים לפתע פתאום, בעקבות טריגר מסוים או ללא גורם נראה לעין, ועלולים לגרום לרגשות פיזיים ורגשיים עזים. התקף חרדה הוא תופעה שקורית באופן פתאומי ועוצמתי היוצרת תחושה של לחץ פנימי. זאת בנוסף לתסמינים פיזיים שיכולים לכלול כאבים ולחץ בחזה, תחושה של קוצר נשימה ו/או גוש בגרון, זיעה מוגברת, בחילות וכאבי בטן, סחרחורת וכאבים בכל הגוף. התסמינים הנפשיים יכולים לכלול חשש שעוד רגע עומד לקרות משהו רע ואפילו הרגשה של מות קרוב. סוג מאוד נפוץ של התקף חרדה הוא התקף פאניקה. מדובר בהפרעת אימה המאפיינת כ-5% מכלל האוכלוסייה שמגיעה גם היא לפתע פתאום, אך ללא טריגר מוקדם.
טיפול בהפרעות חרדה

הפרעת חרדה - למה זה קורה?

אני נשאל לא מעט מדוע אנשים מסוימים סובלים מהפרעת חרדה, בזמן שאחרים, שלעיתים חיים באותו הבית או סביבה, לא. התשובה היא בגורם לחרדה, עם דגש על גורמים תורשתיים וגנטיים. מלבד לגורמים הביולוגיים, אפשר להתייחס גם להתפתחות השונה ולסביבה בה גדל המטופל, וכאם הכוונה למטופלים שחוו ילדות קשה או נחשפו למצבי לחץ לאורך החיים. גם ילדים שגדלו עם הורים שסבלו מחרדות, הם בעלי סיכון גבוה יותר לסבול מחרדות בעצמם. חשוב לי להדגיש שוב כי החרדה היא תופעה טבעית, וכי אין דבר כזה אפס חרדה. לכן, כל עוד העוצמה מותאמת ומאוזנת, מדובר בתופעה שכולה להגן על האדם.

טיפול כוללני בעל כמה זרועות

לכל הפרעת חרדה יש טיפול אחר, על בסיס המענה הגנרי הכולל כמה זרועות. אחד הפתרונות הוא טיפול פסיכולוגי, עם דגש על טיפול קוגניטיבי התנהגותי הכולל חשיפה למצבי לחץ ועבודה אינטנסיבית לצמצום או מיגור התסמינים. מדובר בתיקון מחשבות שמעוררות חרדה, וטיפול בהימנעות שמלווה הפרעות חרדה דרך טיפול התנהגותי.

סוג טיפול נוסף הוא תרופתי, והכוונה לתרופות הרגעה שיתרונן הוא השפעתן המהירה ויעילות הטיפול, עם דגש על הופעת התקפי חרדה. חסרונן הוא בתופעות הלוואי האפשריות, הכוללות גם עייפות וחוסר ריכוז. לטווח הארוך, קיים סיכון להתמכרות.

סוג נוסף של תרופות הוא נוגדי דיכאון.
זרוע חשובה משלבת טיפולי גוף ונפש, כדוגמת היפנוזה, ביופידבק, מדיטציה, הרפיה, דמיון מודרך ואומנויות לחימה.

הסובלים מהפרעות חרדה ופוביות שונות, עם דגש על התקפי חרדה ופאניקה, מומלץ שיבצעו פעילות גופנית קבועה. הספורט משמש כלי טיפולי משמעותי שיכול לאפשר חוזק נפשי של הגוף, גם על ידי הוצאת אנרגיות שליליות, לחץ וחרדה שהצטברו.

טיפול חדשני ומאוד מקובל, שהוכח כיעיל עושה ישמשו במציאות רבודה ובינה מלאכותית. כך, על ידי חשיפה לגורמי הסיכון שמעלים את החשש, ניתן ללמד את הגוף להבין שמה שקורה בהתקף פאניקה אינו מסוכן, תוך שימוש בטכניקות חוויות של חשיפה. דוגמה לכך היא פוביה מטיסות וחשיפה למצב של טיסה על ידי מציאות מדומה.

ליצירת קשר עם ד"ר אהוד רוזיצקי פסיכיאטר מומחה

חוות דעת פסיכיאטרית ביטוח לאומי
דילוג לתוכן