מהו דיכאון?
דיכאון או בשמו הלועזי (depression) הוא הפרעה במצב הרוח אשר גורם לתחושות מתמשכות של עצב, אדישות או אפילו איבוד עניין בחיים. דיכאון יכול להיות זמני ויכול להיות ממושך , אבל מה שמאפיין אותו זה הפגיעה בתפקוד היומיומי בכל היבטי החיים: משפחה, חיי חברה, בעבודה, ובלימודים. דיכאון עלול לפגוע במבוגרים וילדים כאחד וניתן למצוא גם בני נוער שסובלים מדיכאון המשפיע על כל תחומי חייהם.
דיכאון נחלק למספר סוגים כאשר הפרעת הדיכאון הקשה ביותר היא דיכאון קליני מאז׳ורי major depressive order ואחוז לא מבוטל של גברים ונשים מעל גיל 18 סובלים מהפרעה זו. דיכאון מסוג זה עלול להביא אתו מורכבות רגשית ופיזית שמכבידה ומקשה על החיים היומיומיים וגורמת לאדם הסובל ממנה סבל רב והרגשה שאין משהו שיוכל לפתור או לשפר את תחושתו. ישנם אף מצבים חמורים בסוג דיכאון זה בהם אדם הסובל מדיכאון עלול לנסות לפגוע בעצמו.
בדיכאון מסוג זה לא ניתן לטפל אך ורק בטיפול פסיכולוגי רגשי ולרוב יש צורך בשימוש בתרופות פסיכיאטריות. תרופות אלו הן לרוב ממשפחת תרופות נוגדות דיכאון ואליהן מתלווה טיפול פסיכותרפי, טיפול רגשי – התנהגותי וטיפולים מסוגים שונים. החדשות המשמחות הן שבמקרים רבים, האנשים הסובלים מדיכאון ומטופלים בצורה נכונה, יכולים לתפקד שוב ולחזור לחיים נורמטיביים ככל הניתן.
סיבות לדיכאון וגורמי סיכון
ישנן סיבות שונות להפרעת דיכאון. חלקן ביולוגיות, חלקן גנטיות וחלקן סביבתיות. למשל, חשיפה לפוסט טראומה.
בין גורמי הסיכון הקשורים להתפרצות הפרעת הדיכאון ניתן למצוא את הגורמים הבאים: ראשית , לנשים יש סיכון גבוה יותר לפתח דיכאון מאשר לגברים. בנוסף, דיכאון יתחיל בד״כ בגיל ההתבגרות או הנעורים. כמו כן, אנשים שיש להם דימוי עצמי או בטחון עצמי נמוך, אנשים פסימיים או ביקורתיים גם כן נוטים לסבול מהפרעת דיכאון. ולבסוף, גם טראומות כמו מוות של מישהו קרוב, קשיים כלכליים או חברתיים עלולים גם הם לגרום לדיכאון. גם תרופות עלולות לגרום להתפתחות של דיכאון לרבות תרופות נוגדות פרכוסים לחולי אפילפסיה למשל, תרופות להורדת לחץ דם, כדורי שינה ועוד.
איך ניתן לזהות דיכאון מאז׳ורי?
התסמינים של דיכאון מאז׳ורי הם תסמינים שהתדירות שלהם גבוהה . אנשים הסובלים מדיכאון מסוג זה חווים תסמיני דיכאון כמעט באופן יומיומי ולאורך מרבית היום . מהם התסמינים בהם ניתן להבחין שעלולים להעיד על דיכאון מאז׳ורי?
התסמין הבולט ביותר הוא עצבות ותחושת ריקנות . אדם הסובל מדכאון מאז׳ורי חש שאין לו סיבה אמיתית לחיות , הוא חווה תחושות קיצוניות ושליליות לגבי החיים שלו ומרגיש שאין טעם לחייו. תסמין נוסף שמאפיין רבים מהסובלים מדיכאון הוא התפרצויות זעם וכעס והתנהגות המראה על תסכול, לא משנה עד כמה קרה משהו משמעותי או לא. אדם הסובל מדיכאון עלול להתפרץ בכעס גם במשהו פעוט יחסית שלא מסתדר לו.
ניתן לצפות גם בבעיות שינה אצל אנשים החווים דיכאון. מי שסובל מדיכאון עלול לישון יותר מדי שעות או להיפך – לסבול מנדודי שינה. שינת יתר מאפיינת הרבה מהצעירים החווים דיכאון מאז׳ורי. אנשים החווים דיכאון מרגישים גם עייפות ואפילו תשישות וחוסר אנרגיה רבה מאד. כל משימה קטנה הופעת לקשה ואפילו בלתי אפשרית. תסמינים נוספים שניתן לראות אצל אנשים הסובלים מהפרעת דיכאון כוללים חוסר תיאבון או תיאבון מוגבר ועלייה במשקל, חוסר שקט, האשמה עצמית, יכולת ריכוז נמוכה, מחשבות על מוות ונטייה אובדנית ומיחושים פיזיים שלא ניתן להסביר אותם ברפואה קונבציונלית כגון כאבי ראש, רגליים וכד׳.
איך לזהות דיכאון בקרב בני נוער וילדים?
בקרב בני נוער וילדים הסובלים מהפרעת דיכאון, ניתן לחזות בתסמינים דומים מאד לאלו שתוארו למעט במקרים בהם מדובר בילדים צעירים יותר. במקרה זה, התסמינים יכללו אפילו הרטבת לילה, רצון להיצמד למבוגר האחראי, כאבים פיזיים שונים וחוסר רצון ללכת למסגרות החינוך (גנים ובתי ספר). בקרב בני נוער הנמצאים בגיל ההתבגרות, תקופה קשה ומורכבת גם ללא הפרעות דיכאון, התסמינים עלולים לכלול כעס והתקפי זעם, חוסר רצון ללכת לבית הספר, אכילה מוגזמת, הימנעות מקשרים חברתיים, חוסר הערכה עצמית ודימוי עצמי נמוך ונסיונות או נטייה לפגיעה עצמית. בין סוגי הדיכאון ניתן למצוא גם הפרעת דיכאון בקרב אוכלוסיה בגילאים מבוגרים יותר שלא סבלו בעבר מדיכאון ופיתחו את התחושות הללו בשלב מאד מאוחר של חייהם. במקרים מסוג זה, התסמינים כוללים עייפות והפרעות שינה, בעיות זיכרוןֿ , חוסר רצון ומוטיבציה ליציאה מהבית גם לפעולות שגרתיות, ועוד.
מה עושים כאשר אנו מזהים שיש לאדם קרוב אלינו דיכאון?
ראשית, חשוב להבין שלנו, כאנשים נורמטיביים אין את הכלים לטפל במישהו הסובל מדיכאון. אנחנו יכולים לשוחח אתו, לתמוך בו ולחשוב שאנו נותנים לו את מה שהוא צריך כשבעצם, אנחנו לא באמת עוזרים לו. אדם הסובל מדיכאון צריך לקבל טיפול משולב הכולל טיפול תרופתי וטיפול רגשי ולכן , אם זיהינו אדם הסובל מהפרעת דיכאון, הדבר הכי נכון שנוכל לעשות הוא להביא אותו למומחה בתחום בריאות הנפש. אם אנחנו סובלים בעצמנו מתסמינים של דיכאון, אנו יכולים לפנות בעצמנו לעזרה או לבקש ממישהו מחברינו או מכרינו לפנות בשמנו למומחה בתחום בריאות הנפש.
יחד עם זאת, במקרה בו אנו מזהים שאדם הסובל מדיכאון עלול לפגוע בעצמו , לרבות לבצע ניסיון התאבדות או במידה ואותו אדם מצהיר בפנינו שהוא אינו רוצה לחיות , חשוב לקרוא בדחיפות למד״א על מנת שיאשפזו אותו בבית חולים לבדיקות מקיפות ולטיפול מתאים.
האם ניתן לרפא דיכאון?
אין כיום שיטות המרפאות דיכאון בצורה מוכחת , אך כן שיטות העשויות להקל על תחושת הדיכאון . אורח חיים בריא וחיזוק הביטחון העצמי עשויים לעזור, פנייה לעזרה בכל מקרה בו מרגישים את התסמינים של הדיכאון וקבלת טיפול תרופתי. ישנם טיפולים שונים כגון טיפול תרופתי בתרופות הנוגדות חרדה, טיפול בזרמי חשמל ועוד. הפנייה לרופא המתמחה בדיכאון ובפסיכיאטריה הינה חשובה ובאמצעותה תוכלו לטפל בדיכאון בצורה הטובה ביותר.
לקבלת מידע נוסף על טיפול בדיכאון ולתיאום תור – צרו קשר עם ד"ר אהוד רוזיצקי
שאלות ותשובות בנושא טיפול בדיכאון
עצב הוא רגש טבעי שחולף בדרך כלל לאחר זמן קצר. דיכאון, לעומת זאת, מתאפיין בתחושות ממושכות של עצב, חוסר עניין, ירידה באנרגיה ופגיעה בתפקוד היומיומי הנמשכות שבועות ואף חודשים. כאשר התסמינים משפיעים על העבודה, הלימודים, המשפחה או חיי החברה, מומלץ לפנות להערכה מקצועית.
מומלץ לפנות לעזרה מקצועית כאשר תחושות הדיכאון נמשכות לאורך זמן, כאשר קיימת פגיעה בתפקוד היומיומי, או כאשר מופיעים סימנים כמו חוסר תקווה, קשיי שינה, ירידה במוטיבציה או הסתגרות חברתית.
לא תמיד. סוג הטיפול נקבע בהתאם לחומרת התסמינים ולמצבו של המטופל. במקרים מסוימים ניתן להיעזר בטיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי בלבד, בעוד שבמקרים אחרים מומלץ לשלב טיפול תרופתי יחד עם טיפול רגשי לקבלת תוצאות מיטביות.
משך הטיפול משתנה מאדם לאדם ותלוי בחומרת הדיכאון, בגורמים שהובילו להתפתחותו ובתגובה לטיפול. ישנם מטופלים שחווים שיפור תוך מספר שבועות, בעוד שאחרים זקוקים לליווי ממושך יותר.
במקרים מסוימים תסמיני הדיכאון עשויים להיחלש עם הזמן, אך ללא טיפול מתאים קיים סיכון להחמרה או להישנות התסמינים. אבחון מוקדם וטיפול מקצועי יכולים לשפר משמעותית את איכות החיים ואת סיכויי ההחלמה.
כן. דיכאון אינו מאפיין רק מבוגרים. ילדים ובני נוער עלולים לחוות דיכאון המתבטא בעצבנות, ירידה בלימודים, הסתגרות חברתית, שינויים בהרגלי השינה והאכילה או קשיים רגשיים אחרים. חשוב לפנות לאיש מקצוע כאשר מבחינים בשינויים משמעותיים בהתנהגות.
גורמי הסיכון עשויים לכלול נטייה גנטית, אירועי חיים קשים, טראומות, מצבי לחץ ממושכים, מחלות רפואיות מסוימות, בידוד חברתי ושינויים משמעותיים בחיים האישיים או המקצועיים.
לא תמיד ניתן למנוע דיכאון, אך שמירה על אורח חיים בריא, פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת, קשרים חברתיים תומכים ופנייה לעזרה מקצועית בעת הצורך עשויים להפחית את הסיכון ולהקל על ההתמודדות.
האבחון מתבצע על ידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש באמצעות שיחה קלינית מקיפה, בחינת התסמינים, משך הופעתם והשפעתם על התפקוד היומיומי. במידת הצורך יישקלו גם גורמים רפואיים נוספים.
במקרים רבים, טיפול מקצועי ומותאם אישית מסייע להפחתת התסמינים, לשיפור התפקוד ולחזרה לשגרת חיים מלאה ומספקת. ככל שפונים לקבלת טיפול מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לשיפור משמעותי.
כן. אצל חלק מהאנשים דיכאון עשוי להופיע יותר מפעם אחת במהלך החיים. מעקב מקצועי, הקפדה על הטיפול והיכרות עם סימני האזהרה המוקדמים יכולים לסייע בהתמודדות ובהפחתת הסיכון להישנות.
ד"ר אהוד רוזיצקי מבצע הערכה מקצועית ומקיפה של מצב המטופל, מאבחן את מקור הקשיים ומתאים תוכנית טיפול אישית בהתאם לצרכים הייחודיים של כל מטופל, במטרה לסייע בשיפור איכות החיים וההתמודדות עם תסמיני הדיכאון.
