דילוג לתוכן

מיתוסים נפוצים על הפרעות קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז, המשפיעה על כ-5%-10% מהאוכלוסייה, עברה דרך ארוכה מאז תוארה לראשונה בתחילת המאה ה-20. מה שהחל בשנת 1902 כתיאור של "הפרעות היפראקטיביות" והוגדר בהמשך כ"נזק מוחי מזערי", התפתח למה שאנו מכירים כיום כהפרעה נוירו-התפתחותית מורכבת המשפיעה על מגוון רחב של תפקודי חיים.

בעוד שבעבר התמקד המחקר בעיקר בילדים, כיום ברור שהפרעת קשב וריכוז היא תופעה הנמשכת לאורך החיים ומשפיעה על מבוגרים רבים. למרות התקדמות משמעותית בהבנת ההפרעה, באבחון ובטיפול בה, עדיין רווחים מיתוסים רבים המשפיעים על האופן שבו החברה תופסת את ההפרעה ואת המתמודדים עימה. במאמר זה נבחן חמישה מיתוסים מרכזיים בנושא הפרעות קשב וריכוז, במיוחד בקרב מבוגרים, ונספק מידע מדויק ומעודכן.

מיתוס ראשון: הפרעות קשב וריכוז הן תופעה של ילדות בלבד

אחד המיתוסים המשמעותיים ביותר בתחום הפרעות הקשב והריכוז הוא האמונה שמדובר בתופעה המוגבלת לילדות ונעורים בלבד. בעבר, רווחה הדעה שההפרעה "נעלמת" או "חולפת" עם ההתבגרות. היום אנו יודעים שזו טעות חמורה – הפרעות קשב וריכוז אינן חולפות עם הגיל, אלא ממשיכות ללוות את האדם גם בבגרותו, ובמקרים רבים, כאשר אינן מטופלות, אף מחמירות והופכות למסוכנות יותר.

ההבדל המשמעותי הוא באופן שבו ההפרעה באה לידי ביטוי בגילאים שונים. אצל ילדים, במיוחד בנים, ההפרעה מתבטאת לרוב בהיפראקטיביות בולטת לעין – התנהגות שובבה, טיפוס על עצים, התפרעות בבית הספר, ופציעות תכופות כתוצאה ממשחק חסר זהירות. לעומת זאת, אצל מבוגרים, ההפרעה מקבלת ביטויים מורכבים ומסוכנים יותר, המשפיעים על כל תחומי החיים.

בתחום התעסוקתי, מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז מתמודדים עם קשיי התארגנות משמעותיים, המקשים עליהם להתמיד במקום עבודה אחד. הם נוטים להחליף מקומות עבודה בתדירות גבוהה, מתקשים למצוא את מקומם המקצועי, ולעיתים קרובות חווים תחושת חוסר התאמה וכישלון תעסוקתי.

סכנה משמעותית נוספת היא בתחום הנהיגה – מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז נמצאים בסיכון מוגבר למעורבות בתאונות דרכים. הקושי להתרכז בכביש ולשמור על ערנות מתמשכת בזמן הנהיגה הופך את הפעולה היומיומית הזו למסוכנת במיוחד עבורם.

גם בתחום החברתי והמשפחתי ההשלכות משמעותיות. מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז חווים שיעורי גירושין גבוהים יותר, מתמודדים עם קשיים משפחתיים מורכבים, ולעיתים קרובות סובלים מבעיות ביחסים בינאישיים. קשיי ניהול הזמן המאפיינים אותם – כמו איחורים תכופים, דחיינות ואי-עמידה במשימות ובהתחייבויות – מקשים עוד יותר על התפקוד החברתי והמשפחתי התקין.

טיפול בקשב וריכוז

מיתוס שני: הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירולוגית בלבד

מיתוס נפוץ נוסף הוא התפיסה שהפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירולוגית בלבד ולא הפרעה נפשית. המציאות מורכבת הרבה יותר – מחקרים מראים שעד 90% מהאנשים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יפתחו בעיות נפשיות נלוות. מדובר בשילוב מורכב של גורמים נוירולוגיים והשלכות פסיכולוגיות ארוכות טווח.

הקשר בין הפרעת קשב וריכוז לבין בעיות נפשיות נובע במידה רבה מההשלכות המצטברות של ההתמודדות עם ההפרעה לאורך החיים. אדם בוגר עם הפרעת קשב וריכוז צובר לאורך השנים שרשרת של קשיים, כישלונות ותסכולים, היוצרים פערים משמעותיים בינו לבין סביבתו. חוויות אלו מובילות לערך עצמי נמוך ולקשיי התמודדות עם מסגרות, אשר בתורם מגבירים את הסיכון להתפתחות דיכאון.

הבעיות הנפשיות השכיחות ביותר בקרב מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז כוללות הפרעות דיכאון, הפרעות חרדה מסוגים שונים, והתמכרויות. רבים מתמודדים עם קשיים משמעותיים בסיטואציות חברתיות, המובילים להתפתחות חרדה חברתית או חרדה כוללנית. הצטברות של תסכול, כעס ומרמור עלולה להוביל להתנהגויות של הרס עצמי, כולל שימוש בסמים ממריצים או בחומרים משני תודעה כמו קנאביס, וכן לסיכון מוגבר להתמכרות לאלכוהול.

לאור המורכבות הזו, הגישה הטיפולית להפרעות קשב וריכוז חייבת להיות כוללנית ולהתייחס לא רק להפרעה עצמה, אלא גם להיבטים הנפשיים והתפקודיים הנלווים. זו הסיבה שפסיכיאטר הוא המומחה המתאים ביותר לטיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים – הוא מצויד בידע ובכלים לטפל הן בהפרעת הקשב והריכוז עצמה והן בהפרעות הנפשיות הנלוות לה.

מיתוס שלישי: יש יותר הפרעות קשב וריכוז היום מאשר בעבר

נתקלים לעיתים קרובות בטענה שבעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית בשכיחות הפרעות קשב וריכוז. אולם, חשוב להבין שמה שהשתנה באופן דרמטי הוא לא שכיחות ההפרעה עצמה, אלא היכולת שלנו לאבחן אותה והמודעות אליה.

לפני כשלושים עד ארבעים שנה, המצב היה שונה לחלוטין. באותה תקופה, הידע והמודעות להפרעות קשב וריכוז היו מוגבלים מאוד, הן בקרב אנשי מקצוע בתחום הטיפולי והן בקרב הציבור הרחב. כתוצאה מכך, רבים שהתמודדו עם ההפרעה לא אובחנו ולא קיבלו את הטיפול המתאים. הם התמודדו עם הקשיים לבד, לעיתים תוך תחושות של תסכול וחוסר הבנה לגבי מקור הבעיה.

כיום המצב שונה בתכלית. ההתפתחות המדעית והקלינית הביאה ליצירת כלי אבחון מתקדמים ומדויקים יותר. במקביל, חלה עלייה משמעותית במודעות להפרעה, הן בקרב הקהילה הטיפולית והן בציבור הרחב. שילוב זה של כלי אבחון משופרים ומודעות גבוהה יותר מוביל לשיעורי אבחון גבוהים יותר. אך חשוב להדגיש – העלייה היא בזיהוי ובאבחון המקרים, לא בשכיחות ההפרעה עצמה.

מיתוס רביעי: החשיפה המוגברת למסכים ולטכנולוגיה היא הגורם להפרעות קשב וריכוז

שאלה מרתקת שעולה לעתים קרובות היא האם העידן הטכנולוגי המודרני, על שלל המסכים והגירויים שהוא מביא עמו, הוא הגורם לעלייה בהפרעות קשב וריכוז. סוגיה זו מחייבת אותנו לבחון את היחס המורכב בין הטכנולוגיה המודרנית להפרעות קשב וריכוז.

העידן הטכנולוגי המודרני מציב בפנינו אתגרים חדשים וייחודיים בתחום הקשב והריכוז. אנו חיים בסביבה רוויית גירויים – טלפונים חכמים, מסכי מחשב, רשתות חברתיות ומדיה דיגיטלית מספקים שטף בלתי פוסק של גירויים ויזואליים וקוליים. קצב החיים המואץ והדרישה המתמדת לזמינות ותגובה מהירה מציבים רף גבוה יותר של דרישות קשב וריכוז מכל אחד מאיתנו.

אולם, ישנו הבדל מהותי בין הקושי הכללי שכולנו חווים בהתמודדות עם עומס הגירויים של העידן המודרני, לבין הפרעת קשב וריכוז כתופעה קלינית. בעוד שרובנו מתמודדים עם אתגרי הקשב של העידן המודרני, אנשים עם הפרעות קשב וריכוז מתקשים באופן משמעותי יותר לעמוד אפילו בדרישות הבסיסיות והשגרתיות של חיי היומיום.

תופעה מעניינת שממחישה היטב את ההבדל הזה היא האופן שבו הפרעות קשב וריכוז מתגלות בשלבים שונים של החיים. רבים מצליחים להסתדר היטב בבית הספר היסודי והתיכון, מפני שהם מפתחים מנגנוני פיצוי שונים – הם מפצים על קשיי הקשב באמצעות כישורי למידה גבוהים, אינטליגנציה גבוהה או יכולות קוגניטיביות אחרות. אולם כאשר הם מגיעים לשלבים מתקדמים יותר, כמו לימודים אקדמיים או השתלבות בעבודות תובעניות בתעשיית ההייטק, שם הדרישות לקשב וריכוז גבוהות במיוחד, ההפרעה מתבטאת באופן בולט יותר ומנגנוני הפיצוי כבר אינם מספיקים.

ניתן לומר שהעידן המודרני לא יוצר את הפרעות הקשב והריכוז, אלא מדגיש ומחדד אותן. הדרישות הגבוהות של העולם הטכנולוגי והמקצועי המודרני חושפות ביתר שאת את הפערים בין אנשים עם הפרעות קשב וריכוז לבין אלו שאינם מתמודדים עם ההפרעה. אמנם הפרעות קשב וריכוז נראות כיום כ"הפרעות של העידן המודרני", אך זה לא מפני שהן נוצרו על ידי הטכנולוגיה, אלא מפני שהעידן המודרני מציב דרישות קוגניטיביות גבוהות יותר שחושפות את הקשיים הבסיסיים הקיימים ממילא.

מיתוס חמישי: תרופות פותרות הכל

ישנה תפיסה מוטעית שתרופות כמו ריטלין הן פתרון קסם להפרעות קשב וריכוז. האמת היא שהטיפול התרופתי הוא מורכב ודורש התאמה מדויקת של סוג התרופה והמינון לכל מטופל, מעקב רפואי צמוד, ושילוב עם אסטרטגיות התמודדות נוספות. חשוב להבין שמינון לא מתאים עלול לא רק להיות חסר תועלת, אלא אף להחמיר את המצב ולהגביר תופעות לוואי. הטיפול המיטבי משלב תרופות עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ואסטרטגיות התמודדות יומיומיות.

מיתוס שישי: תרופות הן פתרון קסם להפרעות קשב וריכוז

מיתוס נפוץ בתחום הפרעות קשב וריכוז הוא האמונה הפשטנית ש"תיקח ריטלין והכל יסתדר". תפיסה זו מסוכנת משתי סיבות עיקריות: ראשית, היא מתעלמת מהמורכבות הרבה של הטיפול התרופתי עצמו, ושנית, היא מתעלמת מהצורך בגישה טיפולית כוללנית.

ראשית, הטיפול התרופתי בהפרעות קשב וריכוז (בין אם מדובר בריטלין או בתרופות אחרות) הוא הרבה יותר מורכב ממה שנדמה. בניגוד לתרופות פשוטות כמו אקמול, תרופות לקשב וריכוז דורשות התאמה אישית מדויקת לכל מטופל ומטופל. יש חשיבות קריטית למינון המדויק – מינון נמוך מדי לא רק שאינו יעיל, אלא עלול להחמיר את הבעיה ולהגביר תופעות לוואי. במקרים מסוימים, מינון לא מתאים עלול אף להחמיר את הפרעת הקשב והריכוז עצמה. לכן, הטיפול התרופתי מחייב מעקב צמוד והתאמה מתמדת.

שנית, וחשוב לא פחות, תרופות לבדן אינן מספיקות. טיפול יעיל בהפרעות קשב וריכוז דורש "חבילת טיפול" מקיפה, המשלבת מספר מרכיבים:

  1. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – עבודה על דפוסי החשיבה וההתנהגות.
  2. טיפול אסטרטגי – פיתוח כלים ושיטות להתמודדות יומיומית.
  3. התאמות בסביבת העבודה והלימודים – שינויים מעשיים בארגון היום והסביבה.

למשל, אחת ההמלצות החשובות למבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז היא להימנע מעבודה רציפה של יותר משעה. אמנם זו המלצה טובה לכולם, אך עבור אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, ההפסקות בין משימות הן קריטיות במיוחד. כמו כן, ישנה חשיבות רבה לניהול נכון של חשיפה לגירויים – למשל, הגבלת השימוש בטלפון הנייד ובמדיה דיגיטלית לשעות הפנאי בלבד, אם בכלל.

הצלחת הטיפול תלויה ביכולת לשלב את כל המרכיבים הללו – התרופות, הטיפול הפסיכולוגי, והשינויים ההתנהגותיים – לכדי מערך טיפולי מקיף, המותאם באופן אישי לצרכים ולאורח החיים של כל מטופל. חשוב להבין שאין פתרונות קסם, אלא תהליך מתמשך של התאמה, מעקב ושינוי.

קשב וריכוז

ד"ר אהוד רוזיצקי - טיפול בהפרעות קשב וריכוז

כפסיכיאטר מומחה המטפל שנים רבות בהפרעות קשב וריכוז, אני רואה מדי יום את המורכבות של ההפרעה ואת הצורך בגישה טיפולית מקיפה ומותאמת אישית. בשנות עבודתי כפסיכיאטר בכיר בבתי החולים קפלן, אסף הרופא ותל השומר, וכיום כמנהל מרכז בריאות הנפש של שירותי בריאות כללית במודיעין-רעות, פיתחתי גישה טיפולית המשלבת את כל הכלים העדכניים בתחום – מטיפול תרופתי מדויק ועד טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ופסיכותרפיה.

אני מאמין שכל אדם המתמודד עם הפרעת קשב וריכוז זכאי לטיפול מקצועי ומקיף שיאפשר לו לממש את מלוא הפוטנציאל שלו. במרפאתי בראשון לציון, אני מציע מענה מקיף הכולל אבחון מדויק, התאמה אישית של טיפול תרופתי במידת הצורך, ושילוב של טיפול פסיכולוגי וכלים מעשיים להתמודדות יומיומית. אם אתם או יקיריכם מתמודדים עם קשיי קשב וריכוז, אל תתנו למיתוסים ולדעות קדומות לעכב אתכם – אני מזמין אתכם לפנות אליי לייעוץ מקצועי ולהתחיל במסע לשיפור איכות החיים שלכם.

חזור לנושא שעניין אותך: בחר מתוך ראשי הפרקים הבאים!
המלצות
edendolevberti
16/11/2022
לקח לי זמן למצוא פסיכיאטר פרטי בראשון לציון, שמח שנתקלתי דווקא בד"ר רוזיצקי. מההתחלה ניכר שהוא מומחה בתחום ועזר לי מאוד עם הפרעות חרדה והתמודדות עם משברים בחיים האישיים. תודה גדולה, לא מובן מאליו בכלל. ממליץ בחום! אל תתפשרו על פחות.
אייל
01/12/2017
רופא מדהים מקצועי מאוד לא רץ סתם לאבחן מברר היטב מידע מתשאל האדיבות אני לא מרוצה מדבר אחד שגם כל הרופאים האחרים לוקים בו וזה שהוא/הם לא מתעדים את הנאמר בשיחות ואז לפגישה מגיעים עם חוסר מידע ודבר זה בעיה גדולה אבל בגלל שכולם כאלו אז אני מאוד מאוד ממליץ עליו
מאמרים בנושאים נוספים

ליצירת קשר עם ד"ר אהוד רוזיצקי פסיכיאטר מומחה

חוות דעת פסיכיאטרית ביטוח לאומי