מיתוסים נפוצים על הפרעות קשב וריכוז

שאלה מרתקת שעולה לעתים קרובות היא האם העידן הטכנולוגי המודרני, על שלל המסכים והגירויים שהוא מביא עמו, הוא הגורם לעלייה בהפרעות קשב וריכוז. סוגיה זו מחייבת אותנו לבחון את היחס המורכב בין הטכנולוגיה המודרנית להפרעות קשב וריכוז.

העידן הטכנולוגי המודרני מציב בפנינו אתגרים חדשים וייחודיים בתחום הקשב והריכוז. אנו חיים בסביבה רוויית גירויים – טלפונים חכמים, מסכי מחשב, רשתות חברתיות ומדיה דיגיטלית מספקים שטף בלתי פוסק של גירויים ויזואליים וקוליים. קצב החיים המואץ והדרישה המתמדת לזמינות ותגובה מהירה מציבים רף גבוה יותר של דרישות קשב וריכוז מכל אחד מאיתנו.

אולם, ישנו הבדל מהותי בין הקושי הכללי שכולנו חווים בהתמודדות עם עומס הגירויים של העידן המודרני, לבין הפרעת קשב וריכוז כתופעה קלינית. בעוד שרובנו מתמודדים עם אתגרי הקשב של העידן המודרני, אנשים עם הפרעות קשב וריכוז מתקשים באופן משמעותי יותר לעמוד אפילו בדרישות הבסיסיות והשגרתיות של חיי היומיום.

תופעה מעניינת שממחישה היטב את ההבדל הזה היא האופן שבו הפרעות קשב וריכוז מתגלות בשלבים שונים של החיים. רבים מצליחים להסתדר היטב בבית הספר היסודי והתיכון, מפני שהם מפתחים מנגנוני פיצוי שונים – הם מפצים על קשיי הקשב באמצעות כישורי למידה גבוהים, אינטליגנציה גבוהה או יכולות קוגניטיביות אחרות. אולם כאשר הם מגיעים לשלבים מתקדמים יותר, כמו לימודים אקדמיים או השתלבות בעבודות תובעניות בתעשיית ההייטק, שם הדרישות לקשב וריכוז גבוהות במיוחד, ההפרעה מתבטאת באופן בולט יותר ומנגנוני הפיצוי כבר אינם מספיקים.

ניתן לומר שהעידן המודרני לא יוצר את הפרעות הקשב והריכוז, אלא מדגיש ומחדד אותן. הדרישות הגבוהות של העולם הטכנולוגי והמקצועי המודרני חושפות ביתר שאת את הפערים בין אנשים עם הפרעות קשב וריכוז לבין אלו שאינם מתמודדים עם ההפרעה. אמנם הפרעות קשב וריכוז נראות כיום כ"הפרעות של העידן המודרני", אך זה לא מפני שהן נוצרו על ידי הטכנולוגיה, אלא מפני שהעידן המודרני מציב דרישות קוגניטיביות גבוהות יותר שחושפות את הקשיים הבסיסיים הקיימים ממילא.