חרדה בזמן מלחמה

מלחמת חרבות ברזל, בפרט בחודשיה הראשונים, יצרה אצל רבים מאיתנו תחושות של חרדה, התמודדות עם טראומה וחוסר ודאות לגבי העתיד.
נושא החרדה בזמן מלחמה הוא משמעותי וחשוב, במיוחד לאור האירועים שחוו אזרחי ישראל, שרבים מהם, בצורה כזו או אחרת, מתמודדים עם פחדים ועם תגובות חרדה משמעותיות.
מתחילת המלחמה נרשמה עלייה משמעותית בפנייה לטיפול רפואי ונפשי בגלל אותן תגובות חרדה.

חרדה במעגלים

כאשר בוחנים תגובות חרדה בזמן מלחמה, ניתן להבחין במספר מעגלים של חרדה. ישנם כמה מעגלים של חרדה, כאשר המאפיינים שלהם משתנים בהתאם לקרבה של האדם אל הטראומה.
מלחמה היא באופן טבעי מצב שיש בו סכנת חיים, שיש בו חוסר ודאות, חשיפה לתמונות קשות, חשיפה לאזעקות, פגיעות פיזיות, אובדן ואבל. לכן, על מנת לטפל במצב הנפשי שנוצר בעקבות המלחמה, חשוב מאוד להבין את הקרבה של הבן האדם לטראומה.

המעגל הראשון - סימני חרדה

במעגל הראשון של החרדה נכללים מי שנחשפו באופן ישיר ומיידי לטראומה. אפשר שמדובר בחייל בשדה הקרב, באזרח שניצל מטיל שהתפוצץ על ידו, אירוע טרור או כל דבר אחר.
ב-7 באוקטובר נחשפנו לאירועים קשים שבהם תושבי עוטף עזה הותקפו באופן ישיר, חלקם נפגעו ונפצעו, חלקם נרצחו או נחטפו. אלו אנשים שהיו בסכנת חיים מיידית, נחשפו למראות קשים או שנפגע בעצמם.

תגובת החרדה במעגל הראשון היא תגובה חריפה, טבעית וצפויה למצב הקשה שהאדם נמצא בו.

אילו סימני חרדה קיימים במעגל הראשון?

תגובות של תחושת לחץ ומתח פנימי קשה. יכול להיות שנראה תגובות רגשיות שונות של צער, דיכאון או כעס. יכול להיות שהחרדה תבוא לידי ביטוי בהפרעות שינה או, בחלק מהמקרים, בסימנים דיסוציאטיביים, כלומר בתסמינים של ניתוק מהמציאות או מאישיותו של האדם, כדי להוריד את הלחץ הפנימי שנוצר כתוצאה מהאירוע.
תגובות חרדה כאלו, הן משתנות. לרוב, ככל שהאירוע הטראומטי הוא קשה יותר, כך תגובת החרדה תהיה קשה יותר וכך גם עולה הסיכון שבהמשך יפתח הנפגע הפרעת פוסט טראומה, או בשמה המלא הפרעת דְּחָק פוסט־טראומטית – PTSD (Post-Traumatic Stress Disorder).
הפרעת פוסט טראומה יכולה להתחיל בתגובת חרדה חזקה, אבל היא נמשכת לאורך חודשים ואפילו שנים לאחר האירוע. למעשה, לא כל אחד שחווה אירוע קשה יסבול מההפרעה הזו וחלק משמעותי מהאנשים שעוברים אירועים קשים לא מפתחים פוסט טראומה.
התפרצות הפרת דחק פוסט-טראומטית תלויה בגורמים שונים, העיקרי שבהם הוא עוצמת האירוע כאשר ככל שהאירוע טראומטי יותר גדל הסיכוי שתתפרץ. במקרים שונים, כאשר מדובר באירועים טראומטיים חוזרים או נמשכים, הסיכוי להתפרצות ההפרעה עולה גם כן. בנוסף, אצל מי שעוד בטרם האירוע הטראומטי היו בעיות נפשיות או התמודדויות נפשיות כמו לחץ, חרדה, מבנה אישיות, יש סיכוי גדול יותר שתתפרץ פוסט טראומה.
יחד עם זאת, חשוב לזכור כי חלק ממי שנחשפו לטראומה אכן יפתחו תגובות חרדה ובהמשך יחזרו לעצמם והתקפי החרדה יעברו.

המעגל השני – חשיפה משנית לטראומה

המעגל השני הוא המעגל המרוחק יותר מהטראומה מאשר המעגל הראשון, נכללים בו מי שנחשפו בצורה משנית לטראומה. הכוונה היא למי שאיבדו במלחמה מישהו קרוב אליהם, בן משפחה למשל. לחילופין, מי שלא היו בסיטואציה ממש ישירה של סכנת חיים אבל המלחמה משפיעה עליהם באופן משמעותי. מאות אלפי המפונים בישראל כיום, יכולים לדוגמא להיחשב במעגל המשנה. מדובר במי שהוצאו מבתיהם, מהקהילה, ממי שחויבו לעבור למקום אחר, להסתגל לסביבה חדשה, כך שלמעשה יש השפעה משנית של המלחמה עליהם.

התקף חרדה ודיכאון

מי שנכלל במעגל השני של הטראומה, מתאפיין, פעמים רבות, בתגובות של דיכאון או תגובות אבל וגם עלולים להראות תגובות חרדה. יש והתגובות יבואו לידי ביטוי בהחמרה של בעיות ומצבים נפשיים קודמים. לרוב, לאחר תום המלחמה וכאשר האדם במעגל זו חוזר לביתו, לקהילה שלו, הוא צפוי לחזור לעצמו בהמשך הדרך. כלומר, זהו תהליך זמני ולרוב, גם מי שסבלו מהתקף חרדה או מדיכאון, יחזרו לחייהם, כבעבר.

המעגל השלישי – כולנו בטראומה

המעגל השלישי של החרדה הוא המעגל הכללי ביותר. כאן מדובר במי שלא נחשפו ישירות לטראומה ואין להם נזק משני מטראומה. למעשה, במלחמה הנוכחית, המעגל הזה כולל את כל אזרחי ישראל. המדינה מצויה במלחמה כבר חודשים ארוכים, כולם שומעים לעיתים אזעקות, חשופים לחדשות, לאווירה וללחץ הכללי. המציאות עצמה משפיעה על כולם וזה עלול לגרום למצוקה נפשית. אף שיש מי שנקלע למצוקה נפשית על רקע המצב, לרבים מהאוכלוסייה יש חוסן נפשי (Resilience), כלומר גורמי עמידות המגנים עליהם במצבי לחץ. זוהי הסיבה לכך שבזמני מלחמה העם מתאחד, רבים תורמים ומביעים תמיכה ואהבה כלי המדינה. החיבור לקהילה, למדינה, לדת, כל אלו הם תגובות שנועדו להגן על בני האדם ולאפשר להם חוזק פנימי. מעגל זה אינו מתאפיין בהפרעות נפשיות חריגות אלא בדאגה כללית, לעיתים בעיות שינה או דכדוך. ככל שהאדם יש לו יותר גורמי תמיכה, עמידות וחוסן פנימי, המשמעות היא שיסבול פחות ממצוקה נפשית. לצד זאת, גם במעגל השלישי יש מי שיסבלו מחרדות ודיכאון ולמעשה יראה מצוקה נפשית גדולה יותר ממי שנמצא במעגלים הקרובים יותר לטראומה. במרבית הפעמים מדובר במי שכבר סובל מבעיות נפשיות, ממי שפגיע יותר או ממי שחווה בעברו טראומות. במקרים אלו עלולה להיות החמרה של המצב הנפשי שלו, שכן מדובר ממי שלחוץ וחרד יותר מאחרים.

מה ניתן לעשות במצבים של חרדה בזמן מלחמה?

יש גורמי חוסן כלליים המגינים על אדם במצבי לחץ. ככל שהאדם מחובר יותר למשפחה, לקהילה, לאמונה, לדת או למדינה, ככל שהוא מחובר מבחינת הערכים הלאומיים שלו, הדבר מסייע לו בהתמודדות עם מצב המלחמה.

כללי אצבע מומלצים

  • קשר חברתי – הקפידו להיות מחוברים מבחינה חברתית, להיעזר בקשרי משפחה, חברים וקהילה. הוכח שהקשרים החברתיים מסייעים מאוד לשמירה על המצב הנפשי בתקופת מלחמה וחרדות.
  • ניתוק מידתי מהחדשות – בחסות אירועי המלחמה, ישנה נטייה ל"התמכר" לחדשות ולמדיה. רבים מוצאים עצמם צמודים לחדשות בניסיון לקלוט כמה שיותר מידע. קליטת יתר של מידע מחדשות, הכוללים לא פעם תיאורים ודיווחים כואבים לצד תמונות קשות, עלולה להוביל להחמרת המצב הנפשי. ההמלצה היא להימנע מכך. נכון, על כולם להיות מעודכנים במתרחש, אך ניתן לעשות זאת במידה הנכונה. עיסוק בלתי פוסק בחדשות אין בו תועלת והוא רק מחמיר את המצב הנפשי.
  • שמירה על שגרה – חשוב להמשיך בסדר היום הרגיל, בשגרה המוכרת. שגרה היא דבר שמסייע מאוד לאדם, מדובר בדבר יציב, קבוע, המספק ערך ומסייע לצלוח את המצבים הקשים.

התקף חרדה תסמינים – מתי צריך לפנות לטיפול מקצועי?

מי שסובל מהפרעות חרדה, דיכאון והפרעות שינה, כאשר מדובר בפגיעה ברמה התפקודית, חשוב שישים לב לרמזור האדום המאותת לו ויפנה לטיפול.
בחלק מהמקרים הטיפול יכלול מענה תרופתי, כמו תרופות הרגעה או שינה. לעיתים יינתנו גם נוגדי דיכאון על מנת לייצב את מצבו הנפשי של המטופל.
במקביל לטיפול התרופתי יופנה המטופל גם לטיפול פסיכולוגי/טיפול פסיכותרפיה, המסייע בהרגעה, בצבירת כוחות, תמיכה במטופל ובעיבוד הטראומה.
במקרים של מלחמה ושל אירועי טרור, המדינה מספקת מסגרות תמיכה וסיוע לנפגעים. מי שנפגע בצורה כזו או אחרת בשל המלחמה יכול לפנות למוסדות הרלוונטיים על מנת למצות את הזכויות המגיעות לו. חיילים, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון יקבלו סיוע מאגף השיקום במשרד הביטחון (במסגרת רפורמה "נפש אחת" ישנו גם מוקד זמין ורציף עבורם). אזרחים יכולים לפנות למוסד לביטוח לאומי, לקבל הכרה שנפגע פעולות איבה ולקבל סיוע וטיפול מהמדינה, בהתאם.

סיכום

מצב מלחמה הוא מצב של סטרס גבוה, של לחץ, של עומס נפשי קשה. יחד עם זאת, בני האדם הם יצורים חזקים. ה-DNA האנושי הנפשי שלנו בנוי להתמודדות עם מצבי לחץ וסטרס כמו מלחמה. בני אדם נמצאים במלחמה בינם לבין עצמם משך מאות אלפי שנה, ולכן, רוב האנשים יודעים להתמודד עם מצבי לחץ של מלחמה ויודעים לעבור מבחינה נפשית את התקופות האלו. יש מקום לאופטימיות.

שמי ד״ר אהוד רוזיצקי , רופא מומחה בתחום הפסיכיאטריה ובוגר ביה״ס לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. אני מתמחה בטיפול בהפרעות דיכאון וחרדה, הפרעות קשב וריכוז תוך שימוש בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי ופסיכותרפיה דינמית ותמיכתית. כמו כן אני פסיכיאטר ראשי במחוז ירושלים, שירותי בריאות כללית ומנהל מרכז בריאות הנפש טלביה, משמש כיועץ פסיכיאטרי לחוות דעת משפטיות עבור משרד הביטחון ובעל מרפאה בראשון לציון.

  • המובא במאמר זה הינו לידיעה ולא כתחליף לטיפול. במידת הצורך יש לפנות לגורם מקצועי לקבלת טיפול
תוכן עניינים

ליצירת קשר עם ד"ר אהוד רוזיצקי פסיכיאטר מומחה

חוות דעת פסיכיאטרית ביטוח לאומי
דילוג לתוכן