טיפול בדיכאון – איך יוצאים מזה?

זה יכול להופיע בכל גיל ובכל שלב בחיים. לכן חשוב להכיר את התסמינים, להבין מהם הגורמים לתופעה, ומה באמת יכול לעזור בהתמודדות עם דיכאון ואפילו בהחלמה

דיכאון היא תופעה שכיחה שהפכה למחלה של המאה ה-21. למעשה, שליש מהאנשים הבוגרים מעל גיל 18, יסבלו במהלך חייהם מאפיזודה דיכאונית קלינית.
בנוסף, מדובר בתופעה שהיא התגובה הכי שכיחה לטראומה, אפילו יותר מפוסט טראומה. כדי לטפל ולתת מענה מותאם אישית, חשוב להבין מהם הגורמים לדיכאון, מדוע אצל אנשים מסוימים הוא מופיע בזמן שאחרים אינם סובלים מהתופעה כלל; מה ההבדל בין דיכאון לפוסט טראומה; כמה חשוב הטיפול שכולל גם סביבה תומכת לאורך כל הדרך; ומהם סימנים האזהרה שאמורים להתריע מפני סכנה מוחשית ואפילו מיידית לחייו של המטופל.

דיכאון לעומת פוסט טראומה - כל ההבדלים

ברוב המקרים, כשמדובר על תגובה לטראומה עולה נושא הפוסט טראומה למרות שהדיכאון הרבה יותר שכיח. ההבדל בין השניים, מלבד לקריטריונים הקליניים, הוא בעוצמת ואופי הפגיעה, ואין ספק כי מלחמת ׳חרבות ברזל׳ מביאה לידי ביטוי את ההבדלים בצורה מוחשית וברורה.
כך, מיוחסת בדרך כלל הפוסט טראומה למעגל הראשון שנמצא הכי קרוב לטראומה. הכוונה היא לאנשים שנחשפו באופן ישיר לחוויות הכי קשות של סכנת חיים, מראות קשים ואובדן. לעומת זאת, מעגלים משניים והיקפיים של הטראומה הם הרבה יותר גדולים, ושם יבוא לידי ביטוי הדיכאון. ואם נחזור לתקופה הנוכחית, כל מי שנכח באירועים הקשים ב-7 לאוקטובר וחווה אותם על בשרו, שנחשף לאש של הטראומה וחווה סכנה ברורה ומיידית, או שהיה קרוב מאוד למי שחווה את התופת, בדרך כלל יסבול מפוסט טראומה.
לעומת זאת, אחוז מסוים באוכלוסייה שביקרה לאחר המאורעות באזור, סייעה והתנדבה, או שנחשפה לאירועים במדיה הכתובה והמשודרת, כמו גם ברשתות החברתיות, ככל הנראה תלקה בדיכאון.

דכאון מהיר ועצבני

בחודשיים האחרונים, מאז פרוץ המלחמה, נרשמה עלייה של 30%-20% בשיעור הדיכאון, כולל אבחנות חדשות. כדי להבין במה מדובר, נגדיר קודם כל מהו דיכאון. מדובר בהפרעה של מצב רוח בעלת 6 קריטריונים מאוד ברורים. בחינת אפיזודה דיכאונית מג׳ורית מבוססת על 5 קריטריונים מתוך השישה כמפורט:

  • תסמינים המופיעים לאורך שבועיים ויותר, ובאופן רצוף.
  • מצב רוח ירוד במהלך רוב היום.
  • הופעת תסמינים רגשיים כדוגמת: חוסר חשק וחוסר סיפוק.
  • הופעת תסמיני גופניים כדוגמת: חוסר כוחות, עייפות מתמשכת, חוסר רצון לבצע כל פעולה, העדפה ברורה לשהות במיטה, הפרעות שינה או חוסר יכולת להירדם, והפרעות תאבון (מופחת או מוגבר).
  • הפרעות קוגניטיביות הכוללות קושי בריכוז וקושי להוביל משימות. זאת בנוסף למחשבות של מיאוס מהחיים או משאלת מוות.
  • קשיים תפקודיים.

כאמור, התקופה שאחרונה, שהחלה עם משבר הקורונה, המשיכה עם המשבר בפנימי, המדיני והביטחוני, וממשיכה כעת עם המלחמה והצב הבטחוני, הפכה לגורם מרכזי להתפתחות דיכאון, אבל לא רק…

טיפול בדיכאון

כיצד נוצר הדיכאון? ומדוע בזמן שישנם המפתחים את התופעה, אחרים לא סובלים ממנה כלל?

ישנם מספר גורמים המשפיעים על יצירת והחמרת הדיכאון. בראש ובראשונה מדובר על סיבות תורשתיות וגנטיות דהיינו, מי שבני משפחתו סובלים מדיכאון, יש לו סיכוי הרבה יותר גדול לפתח גם את התופעה. הגורם השני כולל את הדחק הכללי בחיים והכוונה להיעדר קשרים חברתיים ותמיכה חברתית, מצב שמגדיל את הסיכון ללקות בדיכאון. כך גם מי שסובל מתנאי חיים קשים ומצוקה סוציאלית ו/או כלכלית; הסובלים מבעיות רפואיות, מחלות והפרעות כאב, בנוסף לבעיות גופניות.

כיצד ניתן להתגונן מפני דיכאון? ומה מסייע בהתמודדות עם התופעה?

ישנו קשר ישיר בין הגורמים לדיכאון לבין הסיוע שיכול לתת מענה מניעתי ותמיכה רחבה. מחקרים הוכיחו כי לכידות וחוזק חברתי הם אחד הגורמים המסייעים לסובלים מדיכאון להתמודד ואף לצאת מהמצב המורכב. אדם שמוקף במשפחה אוהבת, נהנה מזוגיות טובה וקשרים חברתיים מבוססים ומחיי קהילה חזקים, יזכה למעטפת מיטבית שיכולה להגן עליו או עליה מפני דיכאון.

לפעמים הדיכאון נובע דווקא מדחק פנימי, והכוונה לקונפליקטים פנימיים בעלי השפעה. במקרה הזה מדובר יהיה באדם שחי חיים נהדרים אך סובל מסערת נפש, מצוקות אישיות, חווה ריקנות וחוסר סיפוק תמידי, מחפש תמיד אחרי מה שלא ניתן להשיג, סובל מחוסר ערך ובדידות פנימית (גם אם בועל הוא מוקף בחברים)

סוגי דיכאון ותסמינים

הדיכאון השכיח הוא הדיכאון המג׳ורי עליו דובר עד כה, הסוג הקלאסי והמוכר. דיכאון נוסף הוא חלק מהפרעה דו קוטבית המסווגת גם כן כסוג מסוים של הפרעת מצב רוח הידועה כמניה דפרסיה. מדובר בסוג נדיר יותר של דיכאון בעל אופי ביולוגי, הנגרם פחות כתוצאה מדחק חיצוני, המאפיין כ-1% מהאוכלוסייה.

דיכאון נוסף הוא דיכאון תגובתי קליני, המופיע כתגובה לאירוע או מצב קיים, כדוגמת פיטורין, מחלה שמחמירה, משבר כלכלי שמתדרדר, או אירועים כפי שאנו חווים כיום במלחמת ׳חרבות ברזל׳.

אופן האבחון וסימני אזהרה המחייבים התייחסות מיידית

סימן האזהרה החשוב ביותר הוא נטיות אובדניות שבאות לידי ביטוי בעל פה ומבחינה התנהגותית, דבר מהחייב טיפול מיידי. זאת בנוסף להסתגרות בבית ושהייה תכופה במיטה, הפסקת פעילויות שוטפות, תחביבים ופגיעה מקצועית, עד לכדי התדרדרות שמובילה לחוסר תפקוד כולל. נורות אזהרה המחייבות התייחסות כוללות גם סימנים גופניים כדוגמת ירידה במשקל והפרעות שינה קשות.

האבחון נערך על ידי רופא.ה או פסיכיאטר.ית מיומנים. נכון לעכשיו מדובר באבחון קליני בלבד, ולא בבדיקות מעבדה או כל שיטה אובייקטיבית אחרת.

סוגי טיפול

בהתאם לסוג הדיכאון ומאפייניו, כך גם יותאם הטיפול הנכון שיכול לכלול אחת או יותר מהדרכים הבאות:

טיפול תרופתי. עם דגש על תרופות מובילות ממשפחת ה-SSRI, או תרופות ותיקות יותר. ישנן תרופות חדשניות שהוכחו כיעילות ויחד עם זאת, דורשות השגחה במרפאה, כדוגמת אסקטמין.

גריעה מגנטית.

זרמי חשמל. יבוצע במקרים קיצוניים בלבד.

מענה של פסיכולוג. המטפל בשיטה הדינאמית או באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT ממוקד.

אורח חיים. פעילות גופנית יכולה בהחלט לסייע, כחלק בלתי נפרד מהקשר של גוף ונפש. זאת בנוסף למדיטציה, הליכה בטבע ובמקרים מסוימים ומבוססים מדעית, גם צמחי מרפא.

תמיכה של הסביבה. אדם אינו פועל בוואקום, ולכן חשוב מאוד ליצור מעטפת משפחתית, חברתית וקהילתית, דבר שמסייע בהתמודדות עם דיכאון והשלכותיו.

ליצירת קשר עם ד"ר אהוד רוזיצקי פסיכיאטר מומחה

חוות דעת פסיכיאטרית ביטוח לאומי
דילוג לתוכן